אובחנה לי מחלת ליים (הזן האירופאי) באוגוסט 2016.
חודשיים לפני האבחנה (ע"י בדיקת דם שנשלחה למעבדה בארה"ב) טיילנו בהולנד, רק שבועיים לאחר מכן שמתי לב כי יש לי כתם אדום ברגל והרגשה כללית רעה מאוד- כאב ראש תמידי, עייפות קשה, עיניים נפוחות, כאבי שרירים וגוף חלש בדומה לשפעת.
כמובן שלא קישרתי זאת לעקיצה, ובהתייעצות עם חמותי שהינה רופאה מרחתי משחה על העקיצה המוזרה שנראתה פורחת.
חשבנו שיש לי תגובה אלרגית לעקיצה.
הרגשתי לא השתפרה וגם לא מראה העקיצה ששינתה צבעה לסגול וקו המתאר שלה גדל והתפשט.
הפכתי את האינטרנט והייתה לי הרגשה שמדובר במחלת ליים- דבר שאושש כמה שבועות לאחר מכן בבדיקת הדם החיובית.
טופלתי באנטיביוטיקה מסוג דוקסילין שבועיים.
הפריחה נעלמה וגם ההרגשה הכללית השתפרה אך לא חלפה.
שנים אח"כ כל כמה זמן הרגשתי כאילו הסימפטומים הגופניים למעט הפריחה חוזרים לי ואיתם גם התקפי חרדה שמא המחלה לא תעזוב אותי לעולם.
בשנת 2018 פניתי לד"ר רוף והוא הציע את הטיפול באלקטרואקופנטורה, קבעתי תור ולאחר כחודש של טיפול הרגשתי הרבה יותר טוב, כאילו הסימפטומים הולכים ונעלמים.
גם אני הייתי סקפטית בתחילה אך כן הייתי פתוחה לכל טיפול שכן לא מצאתי מענה וטיפול מתאים ברפואה הקונבציונאלית שגם לא מאמינה כי המחלה יכולה לחזור לאחר טיפול אנטיביוטי.
עובדתית, אני מרגישה טוב עכשיו וממליצה להרבה ממכריי וחבריי לנסות טיפול זה לבעיות רפואיות בהן לא קיבלו מענה קונבציונאלי.
רק חבל שאין יותר רופאים אשר מטפלים גם באמצעות מכשיר זה.
י.פ.